קבעו פגישה עוד היום עם
ד"ר קארין אלמן - שינה




דמנציה ומחלת אלצהיימר

דמנציה (קהיון) הינה ירידה ניכרת בתפקוד הקוגניטיבי וכן בתפקוד היומיומי. הקשיים הקוגניטיבים הבולטים הינם בזיכרון לטווח קצר, הפרעה בתפקודי השפה, הפרעה בריכוז וכן בהתמצאות. מצבים אלו יכולים לבוא לידי ביטוי בקושי למצוא את החפצים האישיים, נטייה לחזור על שאלות ואמירות, שכחה של פגישות ואובדן של מידע חדש לאחר זמן קצר. קשיים נפוצים אחרים הינם בשליפה של שמות או מילים, צמצום מילולי, קושי בהבנה של מצבים והסברים או ביצוע מספר מטלות ברצף, וכן קשיים בהתמצאות במקומות מוכרים או בזמנים (תאריך, יום).
דמנציה בהגדרתה הינה פגיעה בתפקודי היום יום אשר הולכת ומחמירה. הספקטרום הינו רחב ומתייחס לבעיות תפקודיות החל מקושי לבצע קניות, לבשל, לדאוג למטלות הבית, לעקוב אחר חשבונות והוצאות, ועד לקושי בהתארגנות, לבוש, הגיינה, מצבי בלבול וחוסר התמצאות בסביבה. במקרים רבים ישנם שינויים התנהגותיים נלווים כמו דכאון, אפתיה, פרנויה והתקפי זעם ובמצב מתקדם יותר גם הזיות או מחשבות שווא.
לעיתים המטופלים אינם מודעים לבעיה ומצב זה מביא עמו תסכול רב למשפחה וקשיים בהתמודדות עם המטופל/ת.
ישנם מספר סוגים של דמציות כמו מחלת אלצהימר, דמנציה וסקולרית, דמנציה פרונטו-טמפורלית, מחלת גופיפי לוי, דמנציה על רקע חסר ויטמינים (כמו B1) או עודף אלכוהול או על רקע מחלות ניווניות אחרות כמו פרקינסון ועוד. השונות ביניהן הינה בעיקר באפיון הקליני בתחילת המחלה וגם בטיפול התרופתי המקובל לחלק מהן.

מחלת אלצהימר הינה הדמנציה השכיחה ביותר כיום ולרב מתחילה לאחר גיל 65. לעיתים ישנו רקע משפחתי או גנטי ולעיתים היא מתפתחת מוקדם יותר. מבחינה פתולוגית המחלה מתאפיינת בהצטברות של חלבון טאו ורבדי עמילואיד (פלאקים) במוח של החולה. לרב הפגיעה הראשונית היא באיזור ספציפי במוח הנקרא היפוקמפוס, האחראי על למידת מידע חדש, אולם בהמשך הפגיעה מתפשטת גם לאיזורים אחרים במוח. כיום אין טיפול יעיל וארוך טווח למחלות אלו.
במהלך העשורים האחרונים ועד היום מבוצעים מחקרים קליניים רבים במטרה למצוא תרופה מתאימה, עד כה ללא הצלחה.

עם זאת, בשנים האחרונות עולה גישה חדשה בעולם הרפואה אשר מתייחסת למחלת אלצהימר וגם לדמנציות האחרות כמחלות מולטי-פקטוריאליות, אשר נגרמות על רקע מספר בעיות ולא רק משתנה בודד, כפי שחשבו עד כה.
בנוסף למרכיב הגנטי בחלק מהמקרים נמצא שישנו גם מרכיב סביבתי שאחראי לחלק מהגורמים לדמנציה (כחלק ממדע האפיגנטיקה). בין הגורמים הסביבתיים עלו חסרים תזונתיים, אורחות חיים לקויים (תזונה לקויה, העדר פעילות גופנית וקוגניטיבית מספקתה, הפרעות שינה ועוד), שינויים הורמונלים שאינם מטופלים, חשיפה למתכות או לזיהומים כרוניים שלא אובחנו או טופלו.
מחקרים רבים מצאו שלאורחות החיים יש תפקיד קריטי בטיפול ואף במניעה של מחלות אלו ומחלת אלצהיימר בפרט.
אורחות החיים כוללים תזונה ספציפית ומותאמת אישית, כל אחד לפי הרקע שלו, פעילות גופנית אירובית ואנאירובית (איזומטרית), שינה איכותית, פעילות קוגניטיבית (אימון המוח בלמידת חומר חדש) ופעילות חברתית מרובה עם שמירה על רמת לחץ סבירה (איזון מצבי לחץ, טכניקות לרגיעה).

במהלך הביקור במרפאה יתבצע אבחון מקיף של הגורמים לבעיה אצל כל מטופל לפי הרקע וההסטוריה הרפואית שלו (כולל בדיקה קוגניטיבית ונוירולוגית), ובהתאם לאלו ולבדיקות מעבדה ספציפיות (ובדיקות נוספות לפי הצורך) ,יינתנו המלצות לטיפול תזונתי ותוספים, והתאמת אורחות החיים למצבו ויכולתו של כל מטופל עם הנחיות אישיות. גם טיפול תרופתי יותאם במידת הצורך.

אבי אובחן עם דמנציה מסוג אלצהיימר. האם זה תורשתי?

דמנציה על רקע אלצהיימר נחשבת תורשתית, כאשר יש רקע משפחתי מתאים וכאשר מתחילה לרב לפני גיל 65.
לפי הגישה המקובלת, המרכיב הגנטי הינו בעל המשמעות הגדולה ביותר בהתפתחותה של מחלה זו. אולם לפי גישת הנוירולוגיה השימושית המסתמכת על מדע האפיגנטיקה: לסביבה ולאורחות החיים יש השפעה ניכרת על הגנים וכך הן יכולות להשפיע רבות על מצבי בריאות וחולי. וכן, בשנים האחרונות פורסמו בספרות הרפואית מספר מחקרים שהראו שיפור ומניעה של ירידה קוגניטיבית, גם אצל מטופלים עם נטייה גנטית לאלצהיימר, בעקבות שינוי מהותי בתזונה ובאורחות החיים, בהתאם לאבחון מדויק ובדיקות מעבדה. לכן, במקרים רבים גם לאחר אבחנה של ירידה קוגניטיבית או דמנציה התחלתית (וגם אלצהיימר) יש מה לעשות מלבד לחכות להתדרדרות הצפויה.

2. אמי סובלת מדמנציה. הרופאים הציעו טיפול תרופתי. האם בגישת הנוירולוגיה השימושית ישנו פתרון נוסף?

בהחלט כן. כיום לדמנציה מסוג אלצהיימר ישנה התוויה לטיפול תרופתי במעכבי האנזים אצטיל כולין אסטראז. מדובר בטיפול תסמיני וזמני, שיכול לשפר במעט את הריכוז והערנות, אולם אינו מטפל בשורש הבעיה וכן אינו עוצר אותה (הכוונה היא שהניוון המוחי מחמיר למרות הטיפול).
בגישת הנוירולוגיה השימושית ישנו דגש על נטרול השפעות סביבתיות מזיקות והקניית אורחות חיים מאוזנים, כולל שינוי תזונתי ספציפי בהתאם לתוצאות בדיקות, תוספי תזונה במידת הצורך וטיפול בגורמים האמיתיים לבעיה (מצבי דלקת, חסרים תזונתיים, הפרעת שינה, חוסר איזון הורמונלי ועוד).
לפי הספרות העדכנית ניתן לעיתים לעצור את ההחמרה ובמקרים מסויימים אף לשפר את המצב הקוגניטיבי אם נמצא את הגורמים האחראיים לכך ונטפל בהם באופן מכוון ואינדיווידואלי. יש לציין כי הטיפול במרפאה משלב בין הטיפול הרפואי המקובל היום לבין אורחות החיים, התזונה והגורמים הסביבתיים ולכן יכול להתאים גם לאדם שנוטל טיפול תרופתי המקובל לאלצהיימר.

האם במסגרת הטיפול תיבנה לי תכנית אישית או שאקבל הצעות לטיפול שהן קבועות לכולם?

הטיפול במרפאה לנוירולוגיה שימושית מסתמך על אבחון אישי לכל מטופל כולל הרקע והבדיקות הספציפיות שלו, ולכן הטיפול הינו פרטני ומותאם אישית לפי צרכיו ויכולתו של המטופל. במצבים של ירידה קוגניטיבית קלה (Mild Cognitive Impairment) ודמנציה, הגישה כוללת תשאול מקיף ובדיקות נרחבות (לעיתים כאלה שאינן נמצאות בסל או בקופת החולים) לפי מחקרים עדכניים בנושא. יש לציין כי מדובר במעט מחקרים ומספר קטן של נבדקים, אולם אצל עשרות אנשים עם דמנציה התחלתית (או ירידה קוגניטיבית קלה) הודגם שיפור קוגניטיבי ותפקודי לאחר התערבויות ספציפיות בתזונה ובאורחות החיים. ככל שמתחילים מוקדם יותר, כך הסיכוי לשיפור הינו גבוה יותר.