קבעו פגישה עוד היום עם
ד"ר קארין אלמן - שינה




מהי ירידה קוגניטיבית קלה

ירידה קוגניטיבית קלה או במונח המקצועי MCI) Mild Cognitive Impairment) הינה ירידה בתפקודי הזיכרון ו/או החשיבה בהשוואה למצב קודם, ושהינה מעבר למצופה לגיל. היא שלב בין הזדקנות טבעית לבין ירידה תפקודית המוגדרת דמנציה. לרב היא מתחילה בגיל 60-70 אולם יכולה להופיע גם קודם. במקרים רבים פגיעה זו הולכת ומתקדמת עם הגיל, ומעלה את הסיכוי לחלות בדמנציה מסוג מחלת אלצהיימר. היא אינה מערבת הפרעה בתפקוד היומיומי, בעבודה, במטלות הבית, בנהיגה ובמשימות השגרתיות, לפי הגדרתה. אולם היא מהווה סימן אזהרה לכך שישנן בעיות שיתכן ואיננו מטפלים בהן.

מבחינה קלינית היא יכולה להתבטא במספר תחומים: קושי בשליפת מילים או שמות, קושי בזיכרון לטווח קצר כמו היכולת לזכור אירועים שקרו לאחרונה או מידע שנאמר לנו זמן קצר קודם לכן, יתכן קושי בהתמצאות מרחבית עם מצבי בלבול במקומות מוכרים או קושי בהתמצאות בימים או בתאריכים. גם הפרעה ניכרת בריכוז שלא הייתה קודם לכן יכולה להוות סימן לירידה קוגניטיבית קלה, אשר לרב מתבטאת בקושי להיזכר למה נכנסנו לחדר ומה רצינו לעשות או לומר. הפרעה ניהולית כמו קושי בתכנון, ביצוע מספר פעולת ברצף , ושיפוט הינה ביטוי נוסף. אנו מחלקים ירידה קוגניטיבית קלה לשניים: אמנסטית ולא אמנסטית, כאשר אמנסטית הכוונה היא שהבעיה העיקרית הינה הזיכרון לטווח הקצר, בעוד שבסוג השני יש מגוון הפרעות כמו אלו שתוארו לעיל והזיכרון יכול להיות חלק מהן.

הגורמים לירידה קוגניטיבית קלה אינם ברורים. האבחנה היא לרב על פי שלילה של מצבים אחרים. ישנו מרכיב גנטי לעיתים (לא נבדק באופן שגרתי) וכן ישנו מרכיב של סביבה ואורחות חיים, כמו חסרים תזונתיים, הפרעת שינה, מצבי לחץ ועומס מרובים, בעיות בריאותיות כמו אי ספיקת כבד או כליה, שינויים במצב הרוח כמו מצבי דכאון או חרדה, תרופות מסוימות (לדוגמה תרופות לשינה מסוג בנזודיאזפינים). סיבות נוספות שיש לשלול הינן מחלה גידולית מוחית, מחלת כלי דם מוחית, אפילפסיה (לעיתים ההופעה אינה טיפוסית), אלכוהול בכמות גבוהה, שימוש בסמים, הפרעת שינה כמו דום נשימה בשינה, מחלות ניווניות אחרות כמו פרקינסון.

ישנן מספר בדיקות התומכות באבחנה של ירידה קוגניטיבית קלה אולם אין בדיקה אבחנתית ומדויקת. הרופא לרב מסתמך על הסיפור שמתאר המטופל, על בדיקות קוגניטיביות שאלונים שבודקים זיכרון, מהירות עיבוד מידע, הבנה, שליפת מילים, ידע כללי ועוד), על רקע משפחתי של בעיות זיכרון אצל הנבדק וכן על בדיקות העזר. בדיקות אלו מאגדות בתוכן בדיקה נוירולוגית, בדיקות דם והדמיה מוחית. בדיקות הדם המומלצות במסגרת הבירור כוללות ספירת דם, רמות מלחים וויטמינים בדם (B12, D, חומצה פולית), תפקודי כבד וכליה, סרולוגיה לצהבת כבדית, רמת ברזל, תפקודי בלוטת התריס (TSH, FT3, FT4) ושקיעת דם. ישנן בדיקות נוספות כמו רמות ויטמינים אחרים (E, B6 , A, C), הומוציסטאין, MTHFR, בדיקות קרישה ונוגדנים למערכת החיסון, בדיקת שתן למתכות כבדות, בדיקת נוגדנים לזיהומים מסוימים, בדיקה לצליאק ועוד, אולם אלו אינן שגרתיות ומבוצעות בהתאם לחשד קליני.

בדיקות עזר כוללות גם הדמיה מוחית כמו CT, או MRI מוח כאשר המטרה היא לשלול גורמים אחרים לירידה קוגניטיבית כמו גידול, אירוע מוחי, מחלה דלקתית או זיהומית של המוח. לעיתים הרופא ישלח למיפוי מוח (SPECT, PET FDG) שמטרתו להראות תפקוד או זרימת דם של אזורים מסוימים במוח וגם בדיקה זו יכולה לתמוך באבחנה של ירידה קוגניטיבית על רקע ספציפי (כמו אלצהיימר, מחלת כלי דם מוחית ועוד). במקרים מסוימים נעזר גם בבדיקה פולשנית יותר הנקראת ניקור מותני (Lumbar puncture ) שמטרתה להוציא מעט נוזל הנמצא סביב חוט השדרה, על מנת לשלול המצאות תאים דלקתיים או ממאירים וכן לבדוק רמת חלבון בשם TAU  התומך באבחנה של אלצהיימר.

מחקרים עדכניים בנושא מצאו שישנם גורמים נוספים לירידה קוגניטיבית קלה, ביניהם חסרים תזונתיים נוספים על אלו הנבדקים בדרך כלל, רגישות למזונות, חוסר איזון הורמונלי, חוסר איזון של החיידקים במערכת העיכול (חיידקים "טובים" ו"רעים", "המיקרוביום"). ישנה סברה שברב המקרים מעורבים מספר גורמים ולכן הטיפול הנדרש הוא טיפול במספר מוקדים, זאת בשונה מהגישה המקובלת בה ניתנת תרופה אחת בלבד.

פתחתי את הגישה "נוירולוגיה שימושית" מאחר ואני סבורה שחשוב לבדוק כמה שיותר גורמים על מנת לטפל בצורה מיטבית. בנוסף, יש צורך בהסתכלות כוללת (הוליסטית) על כל אדם על מנת לטפל בבעיות שלו מהשורש, בניגוד לטיפול קצר מועד לכל סימפטום.

גם אם הנך בגיל צעיר סביב 30-40 ומרגיש ירידה מסוימת בזיכרון או בריכוז ביחס לקודם לכן, זה לא נחשב אמנם ירידה קוגניטיבית קלה, אך מומלץ לבדוק זאת לעומק, מאחר וגורמים רבים הינם ברי טיפול, אם רק בודקים אותם.

 

References:

1. R.C. PETERSEN. MILD COGNITIVE IMPAIRMENT. 2004 Blackwell Publishing Ltd Journal of     Internal Medicine 256: 183–194

2. Juleen Rodakowski, OTD, OTR/L, Richard Schulz, PhD, Amanda Gentry, MPH, Linda Garand, PhD, GCNS-BC,and Jennifer Hagerty Lingler, PhD, CRNP. Attribution of Mild Cognitive Impairment Etiology in Patients and Their Care-Partners. Int J Geriatr Psychiatry. 2014 May; 29(5): 464–469.

3. Dale E. Bredesen. Reversal of cognitive decline: A novel therapeutic program. AGING, September 2014, Vol. 6 No.9 AGING014, Vol 6 N 9

.4. Dale E. Bredesen, Edwin C. Amo, Jonathan Canick, Mary Ackerley, Cyrus Raji, Milan Fiala, Jamila Ahdidan. Reversal of cognitive decline in Alzheimer's disease. Aging. 2016